תפיסת האדם המתמודד עם מחלה/הפרעה נפשית:

 

המתמודד הינו בראש ובראשונה אדם אשר, בשל נסיבות חיים גנטיות/פיזיולוגיות ו/או סביבתיות, נקלע למצב של אובדן היכולת לנווט ולנהל את חייו באופן עצמאי ומיטבי וכתוצאה מכך נפגעה התפתחותו האישית והחברתית במישורי חיים שונים. בנוסף להתמודדות עם ההשפעות הישירות של המחלה (סימפטומים פסיכוטיים/ דיכאון/אובדנות וכד') נדרש האדם הסובל ממחלה נפשית חמורה להתמודד גם עם השלכות עקיפות הנובעות ממצבו כגון אשפוז פסיכיאטרי, טראומה, תיוג והדרה חברתית, אובדן זהות, סטטוס ותפקידים משמעותיים וכד'(Link et al., 2001). כל אלו יחד מובילים לא פעם למצב של "חוסר אונים נרכש" בו האדם מאבד אמון בעצמו ובזולתו, "מתבצר" בתוך עצמו ומנתק קשר עם סביבתו ((Deegan, 1996. מצב זה מאפיין פעמים רבות את נקודת המוצא של מסע השיקום וההחלמה.